בואו נדבר גלויות

מה שיפה בגלויה, זה שמחזיקים בה ביד. חשים בה, מביטים בה מקרוב ואם היא ממש–טובה

עושים מה שהיא רוצה. מה הכוונה? שאלה טובה. הכותרת תופסת. התמונה מהפנטת.

מכאן והלאה, אפשר לגרום למחזיק בה לעשות כל מיני דברים.

אפשר פשוט להודיע על משהו חדש, על מבצע, על פתיחה ולתת טלפון, כתובת ואתר.

אך אפשר להוסיף ברקוד שסורקים והוא מוביל להפתעה.

אפשר לכתוב חידון או לתת משחק הרכבה או משחק–מילים, שדרכו עוברים מסרים. כשהגלויה מענינת, זה גורם לאנשים להחזיק בה יותר. גלויה יכולה גם להיות בתלת–ממד והתנועה מצד–לצד מזיזה אותה. ניתן לסמן קיפולים או חיתוכים שיוצרים צורה מיוחדת.

גלויה טובה ושווה, שומרים ומראים לאחרים בבית, במשרד כשנפגשים.

ואז החשיפה רק גדלה וגדלה. ישנן גלויות–מנגנות וגלויות שמרטיבים אותן והן צומחות.

איך מפיצים גלויות בלי בעיות

את הגלויה מפזרים במסעדות, בארים ובתי–קפה, מחלקים על–ידי דיילות ודיילים,

שולחים בדואר–ישראל או במייל, תולים על גבי לוחות במקומות–הומים.

גלויה היא גם באנר, שניתן להעלות באתרים וברשתות.

סדרת–גלויות שמדברת באותה השפה, יוצרת–שיח והמשכיות.

הגלויה יכולה להשלים פרסום במדיות אחרות, או לעבוד ולעמוד בפני–עצמה.

אני למשל, אוהב לשלוח גלויות בחגים ובמועדים.

כי היום כולם רק מעתיקים, מורידים מאפליקציות ושולחים ברשתות–החברתיות.

אצלי זה תמיד מקורי ותמיד מביא תגובות ו…לקוחות.

טיפ I

לכל גלויה יש שני צדדים. צד אחד צד את העין והלב.

הצד השני מניע לפעולה. אבל 2 הצדדים צריכים "לדבר" אחד עם השני.

כי טובים השניים.

טיפ II

יוצרים גריד קבוע ובכל פעם שרוצים גלויה חדשה,

פשוט יוצקים פנימה את המסרים והתכנים הרצויים. הרעיונות מתחלפים

אבל התחושה הנהדרת–נשארת.