תשירו משהו

הכי כייף בעולם, לכתוב שירים.

זה מתחיל בזוג-מילים או רעיון שנדלק.

צריך לרשום טיק-טאק, שחלילה לא יחמוק מזכרוני ויתפוגג.

אחר כך שב אליו. מושך וטווה את הבתים. שוזר את החרוזים.

אני עושה את זה מגיל צעיר. 30 שניות חרוז. בלי קשר או סיבה.

היום אני יותר מודע. משתדל לשמור על מקצב ועל משקל.

על פי רוב זה נמזג אל הנייר. רובו ככולו בבת-אחת.

אחר חוזר ומסדר.

הדמיון שלי מפותח ומפתיע אפילו אותי. סיפורים ותאורים.

עלילה מתפתחת. לפעמים מהחיים לפעמים מהעננים.

בשנים הארונות היה לי הכבוד, לכתוב שירים שהופקו מוסיקלית.

כרגע רק ליושי-שדה ידידי המוכשר. שמלחין, מנגן וגם שר.

בהמשך הדרך אולי אזכה לחבר שירים, גם למוסיקאים נוספים.

תהליך היצירה של שיר, מתחילה כאמור ברעיון ובכתיבה.

אחר כך אולפן קטן. שם המילים מקבלות במתנה-צלילים ומנגינה.

עד שהכל זורם ויושב פיקס. בסוף המיקס וההפצה

לכל אוזן שחפצה. האזנה נעימה.